הרגשתי שיש לי סייעתא דשמיא מיוחדת בלימוד שם, בכמות ובאיכות, ולמשל בזמן חורף פ''ד למדנו בישיבה פרק חזקת הבתים ומתחילת הזמן לא הצלחתי להעלות על הכתב את החידושים שיצאו לי, כנראה שהם לא היו מחוורים ומבוררים כל הצורך, וכשהגענו בחנוכה לצפת הרגשתי פתאום שהמעיין נפתח והכל שופע, המחשבות והרעיונות הסתדרו והצלחתי לכתוב הכל בצורה מסודרת.
.JPG/:/rs=w:370,cg:true,m)
סיפרתי על הישיבה בצפת ואמרתי, שחלק גדול מאד מכל הבנין שלי שייך לאותו מקום ולרה''י, השילוב של ההתמדה והשקיעות בלימוד עם השפע הגשמי הלא נגמר והקדושה של צפת – הכל ביחד היה מקום שאפשר לעלות ולעלות בו בלי גבול, והלימוד שאני זוכר יותר מכל הוא מה שלמדנו שם, בכמות ובאיכות.